

פירושים לשיריו
של נתן אלתרמן
ופרשנות מחוץ לקופסה לתורה ולכתבי הקודש
ד"ר יוסף גלובינסקי
עקודים נקודים יעקב
פירוש פשוט לתחבולה של יעקב עם המקלות המפוצלים בשקתות המים של צאן לבן - ד"ר יוסף גלובינסקי
יעקב מתנה תנאי עם לבן:
אֶעֱבֹר בְּכָל צֹאנְךָ הַיּוֹם הָסֵר מִשָּׁם כָּל שֶׂה נָקֹד וְטָלוּא וְכָל שֶׂה חוּם בַּכְּשָׂבִים וְטָלוּא וְנָקֹד בָּעִזִּים וְהָיָה שְׂכָרִי (מכאן ולהבא). וְעָנְתָה בִּי צִדְקָתִי בְּיוֹם מָחָר כִּי תָבוֹא עַל שְׂכָרִי לְפָנֶיךָ, כֹּל אֲשֶׁר אֵינֶנּוּ נָקֹד וְטָלוּא בָּעִזִּים וְחוּם בַּכְּשָׂבִים גָּנוּב הוּא אִתִּי.
פירוש:
נשאיר רק צאן חלק לגמרי ללא נקודות, שבידוע שאחוז קטן ממנו נולדים נקודים והם, ורק הם, יהיו שכרי. אכן, ללא תחבולות, יעקב לכאורה הסתפק במועט, לשביעות רצונו המוחלטת של לבן.
אבל:
מלאך נגלה אל יעקב ומראה לו בחלום את שצריך לקרות בימי הייחום של נקבות הצאן:
"וַיְהִי בְּעֵת יַחֵם הַצֹּאן, וָאֶשָּׂא עֵינַי וָאֵרֶא בַּחֲלוֹם, וְהִנֵּה הָעֲתֻּדִים הָעֹלִים עַל הַצֹּאן עֲקֻדִּים נְקֻדִּים וּבְרֻדִּים. וַיֹּאמֶר אֵלַי מַלְאַךְ הָאֱלֹהִים בַּחֲלוֹם: יַעֲקֹב! וָאֹמַר: הִנֵּנִי!. וַיֹּאמֶר: שָׂא נָא עֵינֶיךָ וּרְאֵה, כָּל הָעֲתֻּדִים הָעֹלִים עַל הַצֹּאן, עֲקֻדִּים נְקֻדִּים וּבְרֻדִּים, כִּי רָאִיתִי אֵת כָּל אֲשֶׁר לָבָן עֹשֶׂה לָּךְ."
במילים פשוטות, ראיתי את ההתנכלויות של לבן הרשע כלפייך. לכן יעקב, השב לו כגמולו. אתה צריך לדאוג שכל העתודים, שהם זכרי הרבייה, יהיו עקודים נקודים וברודים. כך ייוולדו יותר צאצאים עקודים נקודים וברודים שהם יהיו שכרך כפי שסיכמת עם לבן.
והנה מה שיעקב עושה כדי לממש את עצת המלאך:
"וַיִּקַּח לוֹ יַעֲקֹב מַקַּל לִבְנֶה לַח וְלוּז וְעַרְמוֹן וַיְפַצֵּל בָּהֵן פְּצָלוֹת לְבָנוֹת, מַחְשׂף הַלָּבָן אֲשֶׁר עַל הַמַּקְלוֹת. וַיַּצֵּג אֶת הַמַּקְלוֹת אֲשֶׁר פִּצֵּל בָּרְהָטִים בְּשִׁקֲתוֹת הַמָּיִם אֲשֶׁר תָּבֹאןָ הַצֹּאן לִשְׁתּוֹת לְנֹכַח הַצֹּאן וַיֵּחַמְנָה בְּבֹאָן לִשְׁתּוֹת. וַיֶּחֱמוּ הַצֹּאן אֶל הַמַּקְלוֹת וַתֵּלַדְןָ הַצֹּאן עֲקֻדִּים נְקֻדִּים וּטְלֻאִים:
פירוש:
יעקב מבין שהוא צריך לגרום לכך שהזכרים שיזדווגו עם צאן לבן יהיו עקודים נקודים וברודים. הוא מחליט לגרום לכך שהנקבות תעדפנה להזדווג עם הזכרים העקודים נקודים וברודים ולא עם הלבנים לגמרי. הוא מביא לאותו יום וחצי של הייחום זכרים נקודים מהעדר שלו. אחת השיטות בטבע ל"העדפה זוויגית" היא מתן גמול לנקבה מהזכר כדי שתיענה דווקא לו. יעקב מזרים מים זכים וצוננים לתוך השקתות. אין גמול טוב ונעים וחיוני מזה במדבר בו רועה יעקב את צאן לבן. הנקבות המיוחמות, שצריכות עכשיו לבחור זכר להזדווגות, רואות שכל תחתית שוקת המים, כולה זרועה נקודות! ממילא מתקבע בראשן שתכונת הנקודות היא חשובה ונותנת גמול שלא יסולא בפז. לכן, הן מזדווגות דווקא עם הזכרים הנקודים ולא עם הזכרים החלקים!

וַיִּקַּח לוֹ יַעֲקֹב מַקַּל לִבְנֶה לַח וְלוּז וְעַרְמוֹן וַיְפַצֵּל בָּהֵן פְּצָלוֹת לְבָנוֹת מַחְשׂף הַלָּבָן אֲשֶׁר עַל הַמַּקְלוֹת: (לח) וַיַּצֵּג אֶת הַמַּקְלוֹת אֲשֶׁר פִּצֵּל בָּרְהָטִים בְּשִׁקֲתוֹת הַמָּיִם אֲשֶׁר תָּבֹאןָ הַצֹּאן לִשְׁתּוֹת לְנֹכַח הַצֹּאן וַיֵּחַמְנָה בְּבֹאָן לִשְׁתּוֹת: (לט) וַיֶּחֱמוּ הַצֹּאן אֶל הַמַּקְלוֹת...
ו
וַתֵּלַדְןָ הַצֹּאן עֲקֻדִּים נְקֻדִּים וּטְלֻאִים:
נסביר באופן מדעי כיצד הצליח יעקב להרבות המלטות של טלואים ונקודים על ידי קילוף פצלות במקלות והנחתם בשקתות המים.
תנאי העסקה בין יעקב ללבן:
אֶעֱבֹר בְּכָל צֹאנְךָ הַיּוֹם הָסֵר מִשָּׁם כָּל שֶׂה נָקֹד וְטָלוּא (וגם) וְכָל שֶׂה חוּם בַּכְּשָׂבִים (ואשאיר רק הלבנות) וְטָלוּא וְנָקֹד בָּעִזִּים (ואשאיר רק השחורות) וְהָיָה שְׂכָרִי (מכאן ולהבא): וְעָנְתָה בִּי צִדְקָתִי בְּיוֹם מָחָר כִּי תָבוֹא עַל שְׂכָרִי לְפָנֶיךָ כֹּל אֲשֶׁר אֵינֶנּוּ נָקֹד וְטָלוּא בָּעִזִּים (או בכבשים) (ובנוסף גם) וְחוּם בַּכְּשָׂבִים גָּנוּב הוּא אִתִּי:
לבן מסכים לעסקה:
כי חושב שיעקב פראייר, דור או שניים ייוולדו הנקודים מכבשים שעכשיו מעוברות והזדווגו לזכרים נקודים, יעקב יפריד אותם ואחר כך בשנים הבאות ייוולדו רק לבנים:
וַיֹּאמֶר לָבָן הֵן לוּ יְהִי כִדְבָרֶךָ: ומיד מבצע את התנאי: וַיָּסַר (לבן) בַּיּוֹם הַהוּא אֶת הַתְּיָשִׁים הָעֲקֻדִּים וְהַטְּלֻאִים וְאֵת כָּל הָעִזִּים הַנְּקֻדּוֹת וְהַטְּלֻאֹת כֹּל אֲשֶׁר לָבָן בּוֹ וְכָל חוּם בַּכְּשָׂבִים וַיִּתֵּן בְּיַד בָּנָיו: (לו) וַיָּשֶׂם דֶּרֶךְ שְׁלשֶׁת יָמִים בֵּינוֹ וּבֵין יַעֲקֹב וְיַעֲקֹב רֹעֶה אֶת צֹאן לָבָן הַנּוֹתָרֹת:
(לז) וַיִּקַּח לוֹ יַעֲקֹב מַקַּל לִבְנֶה לַח וְלוּז וְעַרְמוֹן וַיְפַצֵּל בָּהֵן פְּצָלוֹת לְבָנוֹת מַחְשׂף הַלָּבָן אֲשֶׁר עַל הַמַּקְלוֹת: (לח) וַיַּצֵּג אֶת הַמַּקְלוֹת אֲשֶׁר פִּצֵּל בָּרְהָטִים בְּשִׁקֲתוֹת הַמָּיִם אֲשֶׁר תָּבֹאןָ הַצֹּאן לִשְׁתּוֹת לְנֹכַח הַצֹּאן וַיֵּחַמְנָה בְּבֹאָן לִשְׁתּוֹת: (לט) וַיֶּחֱמוּ הַצֹּאן אֶל הַמַּקְלוֹת וַתֵּלַדְןָ הַצֹּאן עֲקֻדִּים נְקֻדִּים וּטְלֻאִים: (מ) וְהַכְּשָׂבִים הִפְרִיד יַעֲקֹב וַיִּתֵּן פְּנֵי הַצֹּאן אֶל עָקֹד וְכָל חוּם בְּצֹאן לָבָן וַיָּשֶׁת לוֹ עֲדָרִים לְבַדּוֹ וְלֹא שָׁתָם עַל צֹאן לָבָן: (מא) וְהָיָה בְּכָל יַחֵם הַצֹּאן הַמְקֻשָּׁרוֹת וְשָׂם יַעֲקֹב אֶת הַמַּקְלוֹת לְעֵינֵי הַצֹּאן בָּרְהָטִים לְיַחֲמֶנָּה בַּמַּקְלוֹת: (מב) וּבְהַעֲטִיף הַצֹּאן לֹא יָשִׂים וְהָיָה הָעֲטֻפִים לְלָבָן וְהַקְּשֻׁרִים לְיַעֲקֹב: (מג) וַיִּפְרֹץ הָאִישׁ מְאֹד מְאֹד וַיְהִי לוֹ צֹאן רַבּוֹת וּשְׁפָחוֹת וַעֲבָדִים וּגְמַלִּים וַחֲמֹרִים:
תורה ספר בראשית פרק לא - פרשת ויצא
(ז) וַאֲבִיכֶן הֵתֶל בִּי וְהֶחֱלִף אֶת מַשְׂכֻּרְתִּי עֲשֶׂרֶת מֹנִים וְלֹא נְתָנוֹ אֱלֹהִים לְהָרַע עִמָּדִי: (ח) אִם כֹּה יֹאמַר נְקֻדִּים יִהְיֶה שְׂכָרֶךָ וְיָלְדוּ כָל הַצֹּאן נְקֻדִּים וְאִם כֹּה יֹאמַר עֲקֻדִּים יִהְיֶה שְׂכָרֶךָ וְיָלְדוּ כָל הַצֹּאן עֲקֻדִּים: (ט) וַיַּצֵּל אֱלֹהִים אֶת מִקְנֵה אֲבִיכֶם וַיִּתֶּן לִי: (י) וַיְהִי בְּעֵת יַחֵם הַצֹּאן וָאֶשָּׂא עֵינַי וָאֵרֶא בַּחֲלוֹם וְהִנֵּה הָעֲתֻּדִים הָעֹלִים עַל הַצֹּאן עֲקֻדִּים נְקֻדִּים וּבְרֻדִּים: (יא) וַיֹּאמֶר אֵלַי מַלְאַךְ הָאֱלֹהִים בַּחֲלוֹם יַעֲקֹב וָאֹמַר הִנֵּנִי: (יב) וַיֹּאמֶר שָׂא נָא עֵינֶיךָ וּרְאֵה כָּל הָעֲתֻּדִים הָעֹלִים עַל הַצֹּאן עֲקֻדִּים נְקֻדִּים וּבְרֻדִּים כִּי רָאִיתִי אֵת כָּל אֲשֶׁר לָבָן עֹשֶׂה לָּךְ:
השאלות:
-
איך מקלות עם פצלות משפיעים על היילודים?
-
למה צריך שלושה סוגי עצים?
-
מתי תקופת הקישור ומתי הייחום?
-
מה רמז המלאך כשהראה ליעקב שהעתודים העולים על הצאן הם עקודים נקודים וברודים?
-
למה יעקב לא סיפר לנשותיו על המקלות עם הפצלות?
-
למה הצעיד יעקב את עדר הנקודים שלו לפני הצאן של לבן "וייתן פני הצאן אל עקוד"?
המפרשים הקלסיים:
רמב"ן על בראשית פרק לא פסוק י
והנה העתודים העולים על הצאן - התישים והאילים יקראו עתודים, כי כל גדול בצאן יקרא כן, אף בגדולי האנשים, כל עתודי ארץ (ישעיה יד ט):
הראה לו בחלום כי יעלו על הצאן העתודים וכולם עקודים, ואחרי כן היו כולם נקודים, ושוב היו כולם ברודים, והגיד כי הוא רואה החמס שעושה לו לבן להחליף את משכורתו, ויעשה הנולדים כמראה אשר יצטרך אליו יעקב.
פירוש הטור הארוך על בראשית פרק לא פסוק י
והנה העתודים העולים על הצאן עקודים נקודים וברודים. פי' בכל שעה כפי מה שיצטרך, אם היה צריך עקוד - עקוד ואם נקוד - נקוד, ואם ברוד ברוד. היו מביאין אותן מצאן של יעקב על הצאן של לבן.
פר פליקס – גילו ליעקב את הגנטיקה שנודעה רק 3500 שנה מאוחר יותר שגם משני לבנים יכול לצאת נקוד. אבל הוא לא יכול להסביר: 1. את מה שהראה המלאך שהעתודים היו נקודים ולא לבנים 2. למה יעקב שם מקלות עם פצלות ברהטים?
ההסבר לפי הידע של אז. הורים לבנים – ילדים לבנים, הורים – נקודים ילדים נקודים, הורים אחד לבן ואחד נקוד – חלק מהצאצאים נקודים וחלק לבנים.
המלאך העביר מסר ליעקב – תדאג שהנקבות של לבן הלבנות תזדווגנה דווקא עם הזכרים הנקודים ולא הלבנים. רבנו בחיי: ודע כי מה שלקח לו יעקב מקל לבנה לא עשה זה מעצמו רק על פי המלאך.
זואולוגיה: תרופת קישור: חיפוש קרבת הזכר. נמשך כשלושה שבועות מתחילת הסתיו כשהימים מתקצרים. הנקבות נוטות להסתובב בקבוצות צפופות סביב האיל או התיש.
עמידת ייחום: בכבשים ובעיזים היא הרגע בשיא הייחום שבו הנקבה נעמדת יציבה ללא תזוזה ומאפשרת לאיל או לתיש לעלות עליה לצורך הזדווגות. משך עמידת הייחום קצר יחסית ונע בין 24 ל-36 שעות בכבשים ובין 24 ל-48 שעות בעיזים.
וְהָיָה בְּכָל יַחֵם הַצֹּאן הַמְקֻשָּׁרוֹת, וְשָׂם יַעֲקֹב אֶת הַמַּקְלוֹת לְעֵינֵי הַצֹּאן בָּרְהָטִים, לְיַחֲמֶנָּה בַּמַּקְלוֹת.
בנוסף הוא הביא זכרי רבייה "עתודים" מעדר הנקודים שלו אל עדר לבן.
וַיֹּאמֶר: שָׂא נָא עֵינֶיךָ וּרְאֵה כָּל הָעֲתֻּדִים הָעֹלִים עַל הַצֹּאן עֲקֻדִּים נְקֻדִּים וּבְרֻדִּים, כִּי רָאִיתִי אֵת כָּל אֲשֶׁר לָבָן עֹשֶׂה לָּךְ:
נמצאים עכשיו גם עתודים לבנים וגם עתודים נקודים. עכשיו מופעל סוד המקלות המפוצלים.
מופעלת העדפה זוויגית (ברירה זוויגית)
-
קרבות פיזיים. זכרים נאבקים זה בזה
-
קישוטים ומראה חיצוני.
-
הענקת משאבים. בדיקת היכולת של הזכר לספק מזון ("מתנת כלולות").
יעקב מביא לאותו יום וחצי של הייחום זכרים נקודים מהעדר שלו. יעקב מזרים מים זכים וצוננים לתוך השקתות. אין גמול טוב ונעים וחיוני מזה במדבר בו רועה יעקב את צאן לבן. הנקבות המיוחמות, שצריכות עכשיו לבחור זכר להזדווגות, רואות שכל תחתית שוקת המים, כולה זרועה נקודות! ממילא מתקבע בראשן שתכונת הנקודות היא חשובה ונותנת גמול שלא יסולא בפז. לכן, הן מזדווגות דווקא עם הזכרים הנקודים ולא עם הזכרים החלקים!